Скачать с ютуб 1967 הטעות הגורלית של ירדן в хорошем качестве

1967 הטעות הגורלית של ירדן

קצת קשה להאמין מדוע ירדן, שנראתה מהוססת ולא ששה אליי קרב, הצטרפה למלחמת ששת הימים דווקא אחרי שחיל האוויר המצרי חטף מכה מכרעת. מתוך ראיון עם אביהו בן-נון: במלחמת ששת הימים הפיל מיג מצרי מעל תעלת סואץ, ובאוקטובר אותה שנה הפיל מיג נוסף מעל מצרים. "הובלתי את המבנה הראשון של המטוסים שיצא מתל נוף לתקוף מעל התעלה", הוא מספר. "זו הייתה תקיפה כל כך גורלית. כל העתיד של מדינת ישראל היה תלוי בה. לכן נאמר לנו לטוס נמוך ולהדמים את האלחוט עד היציאה כדי שאף אחד לא יפלוט מילה מיותרת. אמרו לנו, גם אם יש לך פנצ'ר בהמראה, אתה לא נשאר על המסלול. "ואם אתה יורד להתרסקות, תתרסק בצד, רק אל תעכב את ההמראות שאחריך. אם יש לך אש במנוע ואתה חייב לנטוש, לא תוכל לעשות זאת בגובה ובמהירות מקובלים גם אם המשמעות היא שהמצנח לא ייפתח. אמרו לנו, גם הטייס שממריא לתקיפה מסכן את חייו. "רצה הגורל ודווקא תחילת התקיפה הייתה רצופה תקלות. כדי שלא יגלו אותנו טסנו כל כך נמוך מעל הים, שנשארו שובלים במים. במהלך הטיסה ראיתי שטייס מספר ארבע במבנה שלי לא מצליח לשמור גובה ויורד ועולה בצורה מסוכנת. הסתכלתי ימינה וראיתי שהוא איננו. לא יכולתי לעלות על הקשר כדי לבדוק מה איתו או להודיע למישהו שיחלץ אותו. ממש התחלתי ברגל שמאל". "נכנסנו לתעלת סואץ במצב של עננות גבוהה, הפעלתי את מכשיר הרדיו ולא היה לי קשר. צלפתי על מטוסים עם תותחים, ופתאום אני רואה מטוס הרקולס גדול בא מולי עם אורות וגלגלים. כשהבחין בי הכניס את הגלגלים, כיבה אורות וברח דרומה. הייתי בדילמה בלתי רגילה. לרדוף אחריו ולהפיל אותו או לפנות שמאלה ולבצע את המשימה המקורית. כיוון שלא היה לי קשר, ויתרתי על הפלה, דבר שטייס קרב לא עושה כל כך מהר. "ביצענו את התקיפה, השמדנו 16 מטוסים וסוללה, ורק כשעלינו חזרה לגובה ובדקתי את מכשיר הקשר, גיליתי שלא הכנסתי את הפלאג עד הסוף. אם היה לי קשר, הייתי מקבל הוראה חד משמעית לרדוף ימינה אחרי מטוס ההרקולס ולהפיל אותו כי הוא נשא בתוכו את כל המטה הכללי המצרי. "כמה שנים אחר כך הטייס המצרי קיבל את העיטור הגבוה ביותר של חיל האוויר המצרי כי הוא סיפר שראה אותי מפציץ, פנה דרומה וברח תוך כדי תרגילי גבורה נועזים, כשכולנו רודפים אחריו ומנסים להשמיד אותו, ורק בזכות תושייתו ואומץ. לבו הצליח לחלץ את המטה הכללי ולהביאו בשלום לקהיר". אחרי הסכם השלום עם ירדן ביקר בן-נון ברמת עמון והתארח אצל משפחה המקורבת לשלטון. "אחד הקצינים הבכירים שם סיפר לי שהיה בקר תעופה בתחנת מכ"ם מול הרי אדום", הוא נזכר. "בבוקר ההוא התקשר אליו הרל"ש של חוסיין ושאל אם רואים משהו באוויר. התברר שנאצר התקשר לחוסיין, סיפר שהוא מנהל קרבות עזים מול חיל האוויר הישראלי וביקש ממנו להצטרף למלחמה, אחרת יפסיד את הניצחון. "הבקר וחבריו בתחנה הסתכלו ואמרו, אנחנו לא רואים שום דבר, ופתאום הבחינו בנו שבים הביתה מהתקיפה. מיד הם צלצלו לחוסיין ואמרו, נאצר צודק, מטוסים מצריים בדרך לישראל. בגלל הטעות הזו חוסיין החליט על כניסה למלחמה. כשהתברר שמדובר במטוסים ישראליים הוא כבר לא יכול היה לסגת". http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/37...